על מה נאבקים?

אנו תושבי הגולן, גולשי הרוח והקייט [kite], ורבים אחרים, מתנגדים לבניה על רצועת החוף הצפון-מזרחית של  הכנרת, לפי תכנית הבניה ג/7944 או כל תכנית אחרת (ג/7830 ונוספות).
תכנית זו מאגדת בתוכה בניית כפר-נופש הכולל כ-400 חדרים במבנים דו-קומתיים, מסעדות, חנויות מסחריות, טיילת, פיתוח כבישים ועוד.

תכנית זו מהווה:

1. פגיעה חמורה בערכי הטבע, באחד מן האתרים היפים ביותר בישראל.
2. סגירת חוף נוסף בפני הציבור ופגיעה בזכויותיו.
3. איום על ציבור הגולשים במניעה או הגבלת השימוש בחוף ייחודי זה.
4. פגיעה נופית בלתי הפיכה.

על אף שתכנית זו עברה את כל האישורים בוועדות לתכנון ובניה, אנו מבקשים לעצור רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. אין לנו ספק כי ניתן למצוא פתרונות אחרים, למיזמים תיירותיים כאלה ואחרים, תוך שמירה על חופי הכנרת ונופיה, כי כנרת יש רק אחת.

על המאבק:

ועד הפעולה להצלת חוף כורסי הוקם ע"י מתנדבים המובילים מאבק ציבורי בנושא בסיוע גופי איכות סביבה. הועד העביר דרישה למועצה האזורית גולן, ולמינהל מקרקעי ישראל לפעול בהקדם לעצירת המכרז. אנו דורשים מהגופים הנוגעים בעניין חשיבה מחודשת, אחראית ומשכילה לגבי נכסי הטבע שהם נכסי הציבור כולו. עם זאת, מאחר ומדובר בגורמים שהם בעלי עניין בפיתוח, ובכוונתם ליישם את התכניות שאושרו, להערכתנו תשובתם תהיה שלילית. אי לכך, יש לצאת במאבק ציבורי רחב היקף ומיידי. המכרז של מנהל מקרקעי ישראל נסגר בתאריך 6 במאי 2006, ולכן יש לפעול בדחיפות.
אתר ועד הפעולה www.kineret1.org מאגד בתוכו מידע נרחב על הנושא, כולל סקרי נוף ומפות התכנית. האתר כולל עצומה לתמיכה במאבק, במקביל לעצומה שעליה חתומים כאלף מתושבי הגולן.

"פעם היה חול, כחול אשר על שפת הים. עכשיו אין חול. החול נהיה קלרין. החול נהיה פואבלו אספניול. החול נהיה גינדי. החול נהיה תחנת כוח. מי שרוצה עכשיו לחפש חול, צריך להתאמץ. " אל ארצך אל מולדתך, עמוס קינן

עיקרי המאבק

1. שמירה על ערכי הטבע והנוף

חופי צפון-מזרח הכנרת הינם בבחינת 'הריאות הירוקות' של הכנרת וכך הם צריכים להישמר. סקר שניתח את מכלול משאבי הטבע והנוף של הכנרת, חופיה וסביבותיה, מראה כי רוב האזור שמיועד לבניה ופיתוח, וסביבתו הקרובה, מוגדר בסטאטוס של ערכיות משאבי טבע ונוף מהגבוהים ביותר ולכן מומלץ שלא תהיה בהם בניה או פיתוח. אנו קוראים להימנע מכל בניה שתפגע בטבע ובנוף ודורשים לפתח את התיירות בהתאם להמלצות המומחים על בסיס כל אותם אתרי נופש שכבר קיימים או מזרחית לכביש סובב כנרת.

2. שמירה על זכויות הציבור בחופי הכנרת

בניגוד לחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964 קובע כי לא יגבו דמי כניסה למקום רחצה בים, בנהר או באגם. מבקר המדינה מסביר כי רוחו ומגמתו של החוק הוא לאפשר לציבור נגישות נוחה, ללא תשלום, לחלק סביר מהחוף. לאורך השנים נוכחנו לדעת כי יזמים שקיבלו לידיהם שטחים, סמוך לחופי הכנרת, ניכסו לעצמם, תוך עברה על החוק וניצול אוזלת ידם של רשויות האכיפה, גם את החוף. בדרך זאת נמנעת מאיתנו, הציבור הרחב, הזכות הבסיסית לשימוש בחופי הכנרת. מחשבה כי עתיד חוף זה יהיה שונה ו"הפעם זה יהיה אחרת" הינה עיוורון שיוביל לעוול בלתי הפיך. אנו קוראים להפסקת מסירת שטחים בסמוך לחופי הכנרת לבעלות פרטית ולפתיחת כל החופים הסגורים.

3. שמירה על זכויות ציבור הגולשים

חופי הכנרת הצפוניים הינם גן עדן לספורט הגלישה על סוגיו השונים. זהו ספורט מתפתח המייצג אותנו בגאווה גדולה ברחבי העולם. ענף הקייטסרפינג (גלישת עפיפונים) מוגבל, בגלל ייחודו, לגלישה בחוף הדיימונד (שהינו חלק מחוף כורסי). אם מכל סיבה שהיא לא תתאפשר גלישה בחוף זה, ימנע מציבור עצום עיסוק בספורט בעונה העיקרית של הגלישה. דבר זה משול לסגירת אתר החרמון – אין עוד מקום כזה! אנו קוראים לתמוך בציבור הגולשים ולא לסכן את אתר הספורט הייחודי ביישום כל תכנית פיתוח שהיא.

עיקרי המאבק בהרחבה

שמירה על ערכי הטבע והנוף

סקר של מכון דש"א כלל את האזור כחלק מיחידת הנוף "הדלתא של נחל סמך"- אזור טבעי שמשתרע משני צידי נחל הסמך וכולל צמחיית חוף, בתי גידול ליונקים וציפורים,חורשות עצים וכו'. כל האזור של הדלתא קיבל את הערכים הגבוהים ביותר לשימור אולם, התנהלות המוסדות הביאה לכך שרק חלק קטן מהאזור יהפוך לשמורת טבע- בעיקר לאורך רצועת החוף ואילו במעלה הנחל נותרה רק רצועה צרה ועלובה של כ-20 מטרים (זהו עלה התאנה בו משתמשים הרשיות להסתיר את העוול הגדול של הבניה).
עיון "במפת ערכיות נופית" מלמד כי סביב הכנרת נותרו רק שלוש רצועות משמעותיות שאנשי המקצוע העניקו להם ערכים גבוהים- רצועת כרי-דשא עד חוף אמנון, רצועת הבטיחה ורצועת שפך נחל סמך.
מכל 65 ק"מ של חופי הכנרת נותרו פחות מ- 20% מהחופים ללא פיתוח יד אדם כאשר אזור רצועת כרי- דשא אמנון הוא ברובו בבעלות הכנסיות, הבטיחה היא שמורת חוף מוגנת (בעלת קשר הדוק למשטר ואיכות המים של האגם) ואילו רצועת נחל הסמך צומצמה מאד על מנת לאפשר את בניית כפר- נופש על השטח הטבעי.

תוכנית חלופית:

הכרזת רצועת חוף כורסי כשמורה חופית בין צאלון בצפון, כורסי בדרום, כביש 90 וקו המים.
הוספת כפרי נופש או מלנות בהתאם לעקרונות פיתוח בר-קיימא, ברצועות העורפיות ובעיקר באזורים העירוניים (טבריה-מגדל) הכנסת הכנרת תחת חוק הסביבה החופית (כמו גם ים המלח ומפרץ אילת).
שמירה על יחס ראלי שבין פיתוח ובניה ובין ערכי טבע, כדי שלא נגיע למצב שפיתוח יתר יפגע דווקא במשאבים שעליהם הוא מבוסס (טבע ונוף) הפניית משאבים לפיתוח 'פארק אקולוגי-חופי' על כל הרצועה הצפון מזרחית של הכנרת.
רצועה זו רחבה מאוד (ביחס לשאר החופים) בין קו המים לכביש סובב כנרת ולכן היא יכולה לתת מענה לנופשים רבים. בנוסף ברצועה זו הפיתוח שכבר קיים מועט ביותר, אינו 'נכנס' אל המים ולכן פעולות השיקום יהיו זולות.

שמירה על זכויות הציבור בחופי הכנרת

1. מסירת שטחים, סמוכים לחוף, ליזם פרטי תפגע בזכויות הציבור המעוגנות בחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964 סעיף 8 (להלן החוק) "לא ייגבו דמי-כניסה למקום-רחצה בים, בנהר או באגם אלא אם נקבע חלק סביר של אותו מקום, שהגישה אליו נוחה, לכניסה בלי תשלום ובכפוף לקבלת אישור שר הפנים". מבקר המדינה מסביר את רוח החוק "רובם המכריע של חופי הכינרת הם מקרקעי ציבור שבניהול המינהל המיועדים לתועלת הציבור. אשר על כן ונוכח היותם משאב טבע ייחודי בעל חשיבות לכלל הציבור, ניתן היה לצפות לכך שנגישות הציבור לחופים אלה תהיה חופשית ככל הניתן, בלא מגבלות שאינן מעוגנות בדין" "רוחו ומגמתו של חוק הסדרת מקומות רחצה הן לאפשר לציבור נגישות נוחה, ללא תשלום, לחלק סביר מהחוף, ובכלל זה – ממגרש חנייה בו (או בקרבתו), אם בלעדיו אין לציבור גישה סבירה לחוף"

2. המציאות סביב הכנרת מראה כי יזמים פרטים, שקיבלו לרשותם שטח סמוך לחוף או התר להפעלתו, ברובם, גידרו את החוף תוך עברה על חוק התכנון והבניה ופגיעה בתמ"א 13 ובכך מנעו את מעבר הציבור באופן חופשי בין החופים. ואת הגישה חופשית, ללא תשלום, לחוף. מציאות זאת שונה לחלוטין מתוכניות הבניה שאושרו על פי חוק. טיעון זה מבוסס על שלושה דוחות:

1. דוח מבקר המדינה, בנושא ניהול מקרקעין לאורך חופי הכינרת ושימוש בהם (2005).
2. דוח החברה להגנת הטבע, על מצב החופים (2005).
3. חופי הכנרת – דוח מעקב חצי שנתי, החברה להגנת הטבע (2005)

דוחות אלה מקבלים משנה תוקף בעזרת התמונות העדכניות מימים אלה (ראה נספח). את הטענה כי הרשויות האחריות יאכפו את הנושא, ניתן לשלול בקלות על ידי הבאת הציטוטים הבאים מדוח המבקר: "לא נמצא כי רשויות התכנון המקומיות נתנו היתרים להקמתן של הגדרות הללו… רובן ככולן לא נקטו אמצעי אכיפה נגד הגורמים שהקימו את הגדרות הללו או שעשו בהן שימוש" (דוח 55ב' ע' 788). ובנוסף "הביקורת גם העלתה, כי למרות שגורמי התכנון והפיקוח במינהל מחוז הצפון של משרד הפנים היו מודעים לתופעת הגידור האמורה ולחוסר המעש של הוועדות המקומיות בנדון… יזמה יחידת הפיקוח המחוזית הגשת כתבי אישום בגין הקמת גדרות ללא היתר בשלושה חופים בלבד" (דוח 55ב' ע' 798) וזאת מתוך עשרות חופים מגודרים. וכן ציטוטים מדוח החברה להגנת הטבע "ביטוי נוסף לאבדן שטחי חוף לטובת הציבור נובע מהפער העצום בין התכנון למציאות. מוסדות התכנון החלו להפנים בשנים האחרונות את זכותו של הציבור למעבר חופשי לאורך חופי האגם ונתנו לכך ביטוי סטטוטורי בתכניות בינוי לאורך החוף. אלא שלביטוי סטטוטורי זה אין כל ביטוי בשטח, כפי שניתן להתרשם מהדוגמאות הבאות" בדוח מובאות שש דוגמאות של גניבת חופי הכנרת (חופי הכנרת – דוח חצי שנתי, חברה להגנת הטבע 2005 ע' 21).

הפיתרון המוצע

לא להחמיר אלה לתקן! אין צורך במסירה של שטח נוסף ליזם פרטי. צריך לתקן את המצב הקיים. דבר זה יתאפשר אם ייושמו המלצות מבקר המדינה, בדגש על:

1. הורדת כל הבניה ב"רצועת 50 המטרים" בדגש על הגדרות.
2. סידור חוזי ההפעלה בין הרשות המקומית לבין מפעילי החופים.
3. הגדלת תקני כוח האדם העוסקים בפיקוח ואכיפה הן ברשות המקומית והן במינהל מקרקעי ישראל.

האינטרס הציבורי יישמר רק אם משרד הפנים ייקח תחת אחריותו את הפעלת חופי הכנרת. במדינת ישראל יש רק אגם אחד שצריך לדאוג לו. זאת גם אם יעשה הדבר, תוך הכפפת האחריות לרשויות המקומיות ותקצובן בהתאם. חשוב לציין כי מצב זה ימנע כניסתם של גורמים עבריינים שינצלו את "פיתוח" חופי הכנרת לשם הלבנת הון.

שמירה על ציבור הגולשים

הקדמה
ספורט הקייטסרפינג (גלישת עפיפונים) היינו ספורט מתפתח אשר התחיל את צעדיו בארץ לפני כשבע שנים על ידי משוגעים לדבר וכיום פעילים בספורט אלפי גולשים המציפים את חופי הארץ כל אימת שהרוח נושבת. ציבור הגולשים גדל כל שנה בעשרות אחוזים ועל כך תעיד התפתחות המסחר בענף. מועדונים ובתי ספר לגלישה הפרוסים לאורך כל רצועת החוף, יבואנים רבים הדואגים לייבא את כל ציוד הספורט על חברותיו השונות ומגוון הסוגים הרחב ופריצת דרך חסרת תקדים בספורט – שתי חברות ישראליות המייצרות את הציוד לשוק המקומי ולייצוא. בדומה לשאר ענפי הים, גם ענף צעיר זה מיוצג בגאווה רבה על ידי גולשים ישראלים מקצועיים ברמה הבינלאומית, אשר משתתפים בתחרויות בכל רחבי העולם. אנו צופים כי בשנים הקרובות יוגדר הקייטסרפינג כענף אולימפי.

קייטסרפינג בכנרת
כמו שאר ענפי הספורט הימי גם הקייטסרפינג מותנה בכיוון ועוצמת הרוח. משטר הרוחות בארצנו מראה כי בין החודשים מאי לספטמבר הרוח בים התיכון נושבת מכיוון כללי מערב בעוצמה חלשה, דבר שלא מאפשר גלישה בחופי ים תיכון. הרוח המערבית נושבת מהים לכיוון הכנרת מתעצמת עקב הטופוגרפיה של וואדי מילק וואדי ערה ומתעצמת שוב בנפילה מאזור הארבל לכנרת. תוואי דרך זה מביא את הרוח לעוצמה של כ-20 קשרים, עוצמה אידיאלית לגלישה. כיוון הרוח הכללי ממערב מאפשר גלישה רק בחופי הכנרת המזרחיים כאשר רובם מיועדים לנופש חופי ו/או מכוסים בצמחיה רבה וגבוהה (אשלים, איקליפטוסים) דבר שלא מאפשר הנפה והורדה של הקייט – עפיפון המחובר לחוטים באורך 25 מטרים. מניסיון של השנים מצאנו כי מבין כל חופי הכנרת ישנו רק חוף אחד המאפשר גלישת קייט מבלי לסכן את הגולש או את המתרחצים – הוא חוף הדיימונד. חשוב להוסיף כי חוף זה אינו עונה להגדרה של חוף אידיאלי לגלישה, הוא קטן (50X50) מלהכיל בצורה בטוחה גולשים רבים ואינו מוגדר כחוף גלישת קייט בלבד ואנו חולקים אותו עם ציבור ישראל. מהות הפגיעה בגולשים
אם מכל סיבה שהיא לא תתאפשר גלישה בחוף הדיימונד לא יהיה לציבור עצום אף מקום אחר לגלוש בעונה העיקרית של הגלישה. דבר זה משול לסגירת אתר החרמון – אין עוד מקום כזה!

בניית כפר נופש סמוך לאזור גלישת הקייט יפגע פגיעה קטלנית בענף:
1. תימנע גישה עם רכב סמוך לחוף – חניה בחניון כפר הנופש המוצג בתכנית הבניה הינה במרחק של מאות מטרים מאזור הגלישה דבר שימנע מציבור רב להגיע לחוף עם הציוד הכבד. בנוסף לא יתאפשר מעבר לרכבי חילוץ והצלה במקרה הצורך.
2. שינוי הגדרתו של החוף – על פי תכנית הבניה, יורחב שטח החוף עד גבול שמורת הטבע, 50 מטרים מאזור הגלישה ויוגדר כחוף מוכרז לרחצה דבר שימנע, על פי תקנות חופי הרחצה, כל פעילות גלישה במרחק 70 מטרים. בנוסף, מצב בו צריך הגולש לבצע "יציאת אונס" באזור שמצפון לאזור הגלישה יוביל לעברה על תקנה זאת.
3. כאמור, "אזור ההנפה", ראש הדיימונד, הינו קטן וצפוף מאד. פיתוח מסיבי והוספה של 400 חדרי לינה סמוך לחוף יכפילו את ציבור המבקרים בו. דבר זה יהווה מכת מוות לאפשרות הגלישה בחוף.
4. ביצוע של פיתוח בניגוד לתוכניות הבניה, דבר שקורה חדשות לבקרים בכנרת, יזלוג לאזור הגלישה או שיפגע בכל דרך אחרת מתוך אינטרס כלכלי של היזם.

הפיתרון המוצע

אם במקום להפוך את אתר החרמון לאתר סקי, היו מפתחים על מדרונותיו כפר נופש שישמש את המוני בית ישראל, שאינו גולש וחולם על נופש בהרים מושלגים. מה היינו אומרים?
אנו מצעים לנצל את הפוטנציאל הטמון בחוף ולהפכו לפארק גלישה עונתי, תוך הקפדה על פיתוח ידידותי לסביבה . ספורט האקסטרים מהווה אטרקציה תיירותית ברחבי העולם. אחרי שאלוף העולם בקייט (אהרון האדלו, 2005) בא להתאמן בחוף הדיימונד במצבו כיום, הקמת פארק גלישה ימשוך לאזור גולשים רבים.
שמירה על ערכי הטבע והנוף.

לפי סקר של מכון דש"א (2001) בנושאי טבע ואיכות סביבה עולה כי האזור המיועד לבניה הוא חלק "מהדלתא של נחל הסמך". אזור זה הוא אחד מארבעת האזורים האחרונים שקיימים סביב הכינרת, שעדיין לא נפגעו ושהאוצרות שלהם הם בקנה מידה ערכי גבוה – בתי גידול לציפורים ובעלי כנף, מקומות מרבץ שתיה ומנוחה ליונקים, אזורי צמחיה חופיים נדירים ולגונות שיוצרים הנחלים. מתוך ארבעת אזורי השימור החשובים ביותר, נמצא שאחד מהם סגור לכניסה חופשית [רצועת צפון טבריה] שניים אחרים אינם נמצאים בסמוך לכביש סובב כנרת ואינם מאפשרים מעבר נוח למטיילים [הבטיחה וקטע מעגן-האון]. רצועת החוף היחידה שמאפשרת בפועל כניסת מטיילים ונופשים היא "הדלתא של נחל סמך" דעת המומחים ממליצה לא לאפשר כל בנייה על רצועות חופים בתוליים, אלה להפנות את הפיתוח לאזורי תיירות קיימים [כגון טבריה]. – ציטוט?

עוד נטען בסקר כי "ערכיות טבע ונוף" באזור הנ"ל הם בעלי חשיבות גבוהה. הערכיות נוצרה מתוך שילוב וניתוח של נושאים רבים ,כגון:

• מידת ייחודיות תצורת הנוף- נחל, דלתא, צמחיה
• השפעה על פעילות המערכת האקולוגית- מחייה ורבייה של בע"ח עופות והפריה צמחית
• מידת שילוב האזור באזורים הגובלים לו- בנייה בתוך אזור עירוני לעומת בנייה שגובלת בשטחים פתוחים, שדות חקלאים או שטחי מרעה
• מידת הפגיעה שכבר נעשתה- שטח שנשמר מפיתוח, או שטח שהוא כבר בילתי הפיך ושידרשו מאמצים רבים כדי להוציא ממנו את היופי [כמו הפארק על חיריה]
• מידת "הניצפות"- כמה אנשים רואים את האזור, האם זו פינה נידחת או מקום שחולפים לידו נוסעים רבים
• מידת חשיבותו מבחינה תרבותית והסטורית- אחד מהאזורים שבהם פעלו ישו וראשית הנצרות לעומת אזור חסר מרכיבים כגון אלו.